במקום-הנכון
בסיעתא די שמיה                                                                  
סופרפוד מורינגה,ספירולינה ומאקה במחירי מבצע
מעוניינים לקבל תוכנית צום מיצים מותאמת אישית ? טעימה ומרווה להפליא?
אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם


  •  המקום הנכון!

    כל שיטת "אפקט המים" מסתכמת במתי ואיך, כלומר -"במקום הנכון ",וכנ"ל בנוגע לחינוך ילדנו.
    כאשר רב השיטות שנחשפתי ,מתיימרות להצביע על מה נכון ומה לא נכון ,שיטת אפקט המים אומרת דבר אחר לחלוטין !
    בשיטה זו להכל יש מקום (מהמקובל מדרך סבא),רק השאלה האם זה במקום הנכון.
    יש זמן לרחם ולחמול ולסלוח(אני קוראת לזה לתת "חנינה"), יש זמן לעמוד על עונש בצורה חדה ודקה עד שהילד יודע וברור לו שאפילו משיח לא ישנה לך את ההחלטה .
    יש זמן לשחק עם הילדים ואולי קצת אבל ממש קצת להשתטות (צריך גם להיזהר מזה) ,יש זמן להיות רציניים רישמיים,ברורים וחדים.
    בקיצור ,להכל אפילו לכעס יש מקום ,אנחנו הריי רק בני אדם בסופו של יום "והם רק ילדים"...

    אז ראשית באפקט המים הורים תמיד "בסדר",כמעט כמו "שהלקוח תמיד צודק" ,זה לא אומר שאין לנו מה לתקן בתוכנו ,ודווקא מול ילדים המחזיקים בחוש צדק מאוד מפותח שם אנו מגלים על עצמנו הכל,יותר מתמיד...אבל אנחנו תמיד בסדר כי בסה"כ אנחנו רוצים את הכי טוב עבור ילדנו ועקרון זה לכשעצמו זו התחלה נהדרת.
    אין זה סוד שילדים תפסו בעשורים האחרונים את "הכסאות" של ההורים,מה הכוונה "כסאות" ?  
    הם פשוט לא יושבים במקום הנכון! מאוד נפוץ לראות ילדה המנהלת את אימה במסע הקניות ,סוחטת ריגשית את האם אל מול כל עובר ושב כי היא רוצה את הממתק הזה והזה או את הנעל הזאת והזאת ויהי מה ,כאשר האם נכנעת ללחץ הזה בכדי לא להראות אמא לא טובה !
    לא פעם אני שומעת (וזה עובר מילד אחד לשני ) כאשר אמא מבקשת משהו את המשפט "לא בא, לי אין לי כח!" אלו משפטים שחוק ובל יעבור לא אומרים להורים נקודה.
    אף הורה לא צריך להרשות זאת .
    ומה לעשות שאת שומעת את כל ילדי השכונה אומרים זאת ? ופתאום ילדייך נגררים? טוב נו... זה כבר נושא אחר ,וודאי שהילדים צריכים לדעת שלא כל מה שהם רואים בחוץ מתאים לרוח הבית !
    נחזור לעניינו ,אז אם כן ,ישיבה במקום הלא נכון של הילד ,מראה לי שדווקא שמי שהתבלבל פה זה לא הילד זה ההורה ...על כן אנחנו שוב כמו בכל דרך ההשקפה של אפקט המים,אנחנו לא משנים את הילד אלא את עצמנו-והילד משתנה בעקבות כך.
    זה לא אומר שאנחנו לא בסדר, או צריכים להרגיש אשמים ... זה פשוט להשתנות ,הרבה פעמים אשמה היא טכניקה של היצר הרע לתקוע אותנו- בדפוסנו הישנים לא להשתנות .
    לא פעם נשמע אותו לוחש לנו : "עזבי גם כך דפקת את כל העסק ,מזה משנה ? אל תתאמצי הילדים האלה כאלו מרוכזים בעצמם שהם לעולם לא יכירו לך טובה "
    טוב אז פה ...ממש פה, פקחי עיניים ותזהי אותו את היצר הרע ,איך הוא אוהב להפריד בין משפחות אפשר לומר שזו בעצם התעסוקה הכי יקרה בעיניו ואם הוא הצליח פה ,אז זה לדורי דורות ! השקעה משתלמת עבורו .

    איך פוקחים עיניים? בכל בוקר אנו מתפללות "פוקח עיניי עיוורים" מהסידור נכון? אז קודם כל התפילה מתקבלת יותר טוב אצל בורא עולם כאשר אנו מבינות את המשמעות של "פקיחת עיניים",אז בואי ונעשה סדר :

    הילד/ה - נולד עם טבע נורמטבי של "אני מרכז ", "אין כלום חוץ ממני".
    תופעה זאת טבעית ונורמלית ,באותה העת לא באנו בטענות לתינוק שלנו שהעיר אותנו כל שעתיים להנקה והחתלה נכון ? מדוע ? כי זה היה הכי נורמלי בעיננו.
    מתי אנו כבר מבחינות שמשהו לא בסדר ? טוב פה תלוי כמה את אמא עירנית ,אבל בואי נאמר שזה נע מאמהות שמבחינות שהילד אינו מוכן לשתף את אחיו הצעיר כבר בגיל שלוש ועד כאלו שמבינות שעשו את טעות חייהן ("בן כסיל תוגת אימו") כאשר כלתן מתלוננת שהוא לא מרים צלחת וכוס בבית .

    ההורה -ברגע הראשון שהפכת להיות אמא והוא אבא ,יש לכם (בהתחשב שלא מעורבת הפרעה או מחלה נפשית) רגישות טבעית לצרכים של התינוק החדש כל מהווייכם ומטרתכם נישאת ליורש העצר ,הדור הבא.
    זה טבעי ,נורמלי לחלוטין וכך בורא עולם עשה ,מתי זה מתחיל להרגיש לא נכון?
    ברגע שהגלגל נעצר ...כלומר הילד מתפתח וגדל וההורה אמור להראות לו את הדרך ,דרך המלך,הדרך הישרה הרצופה לנו מדורי דורות .
    מאני מרכז וכולם מטפלים בי ,הגלגל ממשיך ואיתו גם שינויי החיים שבו הילד צריך ואפילו חייב לטובתו להבין שהוא חלק מ,לאט לאט הוא לא היחיד בסביבה.
    הילד חלק ממשפחה ואחר כך חלק מהגן והחיידר והישיבה,חלק מזוגיות חלק ממקום העבודה ,הלימודים .
    לאן שלא יפנה -הוא לא לבד! ואם הוא לא למד בהדרגה בהכוונת ההורה שאלו החיים לטובתו , ובאם הילד לא מפנים זאת ,אזי הילד יסבול ולא ימצא חלילה את מקומו בין אנשים -דבר שהוא מסוכן ועלול להביא להפרעות ריגשיות ונפשיות קשות.
    אז איך מורים דרך כזאת ? 
    הדרגה היא דרך נכונה וגם צריך לקחת בחשבון את גיל הילד, מצד שני צריך לבדוק ,כי לכל ילד התפתחות קצת שונה .
     כשמדברים עם ילד בצורה בוגרת מגיל צעיר שנה- הוא מבין מהר יותר וקשוב.
    הגננות של כל הילדים שלי תמיד שאלו אותי איך יתכן שילדיי כל כך קשובים לסיפורים בגן ,מרוכזים ומשתתפים .
    עניתי בכנות שכל הזמן מהרגע שהם נולדים ואפילו עוד לפני כן ,דיברתי איתם, לא היתה לי שאלה של האם יבינו ,פשוט דיברתי,יצרתי קשר עין.
    והם אהבו את התקשורת הזאת ,תמיד דיברתי אלייהם כגדולים שמבינים והם מצידם באמת הבינו .
    אז קודם כל צריך לדעת שילד מגיל ינקות ואפילו עובר : מבין,חש,שומע טון דיבור,מרגיש וחש את התקשורת שלך .יש להם את הכלים גם אם תאמיני או לא, תנסי ותראי!
    דבר שני צריך לזכור שאת מתחילה ממקום של לתת כל הזמן והוא ממקום של לקחת ,זה בסדר,נכון וטבעי .
    אבל לטובתו שלו ושל הדור הבא בהדרגה הגלגל צריך להתהפך...כך השם יצר זאת שבסוף אנחנו נקבל עזרה והם יתנו ...יעזרו יתמכו וחוזר חלילה עם ילדייהם!
    ההדרגה הזאת מתחילה כשהוא חוטף מהיד של אחיו את הצעצוע את מסבירה לו בקשר עין הדוק, "יואלי אתה יודע ,שמעון מאוד אוהב לשחק במכונית בדיוק כמוך,תשתף אותו או שאולי תביא לו מכונית אחרת במקום ? " יש פה הצגה של העולם החיצון מחוצה לילד ואחר כך מתן אפשרויות לבחירת פתרון ,כך שהילד מרגיש שהוא פתר לבד את הקונפליקט- הוא גאה בעצמו ואת בו .

    ומה קורה שהילד מתעקש לחטוף ,להכות את אחיו כי זה מה שהוא רואה בגן ? שהחזק שורד חלילה ? בסדר ,אז שוב ההנחת יסוד שלנו שלא כל מה שרואים בחוץ זה מתאים לנו בבית וזה קו שצריך להיות עקבי לא רק ברור כי לעקביות יש גם חשיבות עליונה בחינוך.
    שהילד ירגיש שהוריו יודעים את הדרך ולא כל פעם מחליטים אחרת.
    פה הילד כבר לא נלחם רק עם היצר הרע שלו ,יש פה מלחמה עם מה שהוא רואה בחוץ ויש לו נטייה טבעית לחקות .
    פה את צריכה להרים ווליום ולא "לפחד" להזיק לנפשו של הילד כי זה לטובתו : יש עונש ומותר לאם כסמכות הורית שניתנה לה מבורא עולם להעניש ומצאנו מאבותיינו הקדושים ואמותינו הקדושות את דרך ההנהגה. 
    אני נוהגת לבודד ילד כשהוא לא מקשיב להוראות ומתפרע -ללכת לשבת בחדר ,לחשוב על מעשיו . לפי הגיל כך התרגיל על כל שנה -דקה!
    כלומר אם הילד בן שלוש אז שלוש דקות ,שנתיים שתיי דקות ואם בן 10 אז 10 דקות .
    העיקר להבין שלכל אחד בבריאה תפקיד ואנחנו לא נוטלות סמכות  בכח -קיבלנו סמכות מבורא עולם, ברגע שאת מבינה שזה רצון השם כבר לא אכפת לך מה השכנה תחשוב עליך אם תאיימי בעונש על ילדתך שהחליטה לענות לך בפרהסיה ש"לא בא לי ,אין לי כח " על שנתבקשה להביא שמיכה כי קר לאחיה מהבית.
    או כשלא תיקני לה כל פעם כשאת יוצאת לקניות ממתקים  והקופאית תשמע שאת "אמא נוראית ".
    הסביבה לא צריכה לשנות לך- את יודעת את הדרך ועם זה את צועדת ,לא כל רוח זרה מנידה אותך.
    ושתדעי שאנשים לא אוהבים כל כך לראות אמהות שבטוחות בעצמן כשהן בעצם לא בטוחים בדרך שלהם ,זה מאפיל עלייהם. אז אין לך מה לדאוג מהסביבה, כי תמיד יהיו אנשים לא מרוצים שיעבירו בקורת, או שאפילו יהנו מכל ההצגה.
    זה רק את והריבויינו עויילם שלך!
    בהצלחה...
    להרשמה לסדנאות בוקר/ערב בנושא חינוך ילדים בשיטת אפקט המים צרי קשר